פרופיל מורחב

בוריס מויסייביץ חניס, רופא במקצועו, נולד בשנת 1886 בפשטצ’נקה שבגוברניית פודולסק (כיום באוקראינה). הוא היה מנהל המחלקה הרפואית של האגרו-ג’וינט במחוז דנייפרופטרובסק ומנהל קרן הביטוח התעשייתי המחוזית, שהייתה ממוקמת בעיר דנייפרופטרובסק. חניס היה בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת ז’נבה, בה למד בין השנים 1916-1912. לאחר שהשלים את לימודי הרפואה שלו, חזר לרוסיה ועבד בתחום בריאות הציבור באוקראינה. בעקבות עליית הנאציזם בשנות ה-30 סייע חניס לרופאים יהודים שנמלטו מגרמניה במציאת משרות בתחום הרפואי בברית המועצות. חניס נעצר בפעם הראשונה בשנת 1929 בעוון ‘ניהול פעילויות כספיות בלתי חוקיות וקשרים עם מבריחים ועם סוכני המודיעין הנגדי הגרמני’, ונדון לחמש שנות מאסר על ידי האוגפ”ו (ההנהלה הפוליטית של ברית המועצות). ב-15 ביוני 1937 נעצר חניס בפעם השנייה על ידי ה”נ.ק.ו.ד.“ (הקומיסריון העממי לענייני פנים) והואשם על ידי הוועד הצבאי של בית המשפט העליון של ברית המועצות ב’חברות בארגון טרור ואנטי-מהפכנות.’ הוא נדון למוות ב-29 באוקטובר 1937, כל רכושו הוחרם והוא הוצא להורג למחרת היום. כל בני משפחתו נעצרו. בנו אלכסנדר, סטודנט באוניברסיטה, הוצא להורג ב-8 בפברואר 1938 מתוקף הפקודה המתייחסת לבני משפחה של ‘בוגדים במולדת’. אשתו, סימה, בקטריולוגית בענף דנייפרופטרובסק במכון המחקר של קייב, נשפטה לשמונה שנות מאסר ב”מחנות לחינוך מחדש באמצעות עבודת כפייה“. בנו הצעיר יורי נשלח לבית יתומים. ב-28 בינואר 1958 טוהר שמו של בוריס חניס על ידי הוועד הצבאי של בית המשפט העליון של ברית המועצות.