פרופיל מורחב

לייב נוישטט, בנו של חיים, נולד ברוסיה בשנת 1890. במהלך מלחמת העולם השניה נודע נוישטט כאחד מארבעת ”המנהלים“ של הג’יונט בגטו ורשה.

לנוישטט ולאשתו מירה, רופאת שיניים שנולדה בפיוטרקוב בשנת 1895, היו שני ילדים. מירה נהרגה בהפצצה הגרמנית על ורשה בשנת 1939, בה נפצע נוישטט עצמו באופן קשה. למרות פציעותיו המשיך נוישטט לכהן בתפקידו והמשיך בעבודת הרווחה בוורשה, ולאחר מכן בגטו ורשה. מאוחר יותר ב-1939 נישא נוישטט לשחקנית הידועה קלרה סגלוביץ’.

במהלך השנים שלפני מלחמת העולם השניה סייע נוישטט בפולין בחלוקת הלוואות ללא ריבית מטעם הג’וינט (”קאסאס“ kassas). הוא העדיף לעבוד בריכוז האדמיניסטרציה של ה”קאסאס“ בוורשה, על פני ייסוד משרדים אזוריים להלוואות ללא ריבית. הוא הפציר בג’וינט לתמוך בבונד (המפלגה הסוציאליסטית היהודית), שפעולותיה היו, לדעתו, מופת ליעילות. כמנהלים אחרים של הג’וינט, גם הוא נסע לעתים ברחבי המחוזות, חילק את כספי הג’וינט ופיקח על אופן הוצאתם.

נוישטט היה הראשון מבין ארבעת מנהלי הג’וינט שנספה בגטו. הוא השיג דרכון ארגנטיני ונרשם על ידי הגרמנים כ-Auslander, אזרח זר. ימים אחדים לפני הגירוש ההמוני הראשון מגטו ורשה, שהחל ב-22 ביולי 1942, עצרו הגרמנים יהודים שהחזיקו בדרכונים זרים והחזיקו אותם בכלא פאביאק. אלה שהחזיקו במסמכים ממדינות עוינות, כגון פרגוואי ופרו שהכריזו מלחמה על גרמניה, הוחזקו לשם חילופים תמורת גרמנים שהוחזקו בידי בעלות הברית. אלה שמסמכיהם הונפקו על ידי מדינות שהיו ידידותיות לגרמניה הנאצית, כגון ארגנטינה או צ’ילה, נורו בכלא פאביאק או נשלחו למותם במחנה ההשמדה טרבלינקה. לייב נוישטט ואשתו נורו. בתו חנה, שנולדה בוורשה בשנת 1920 והייתה כימאית, נספתה אף היא בשואה.